רשלנות רפואית נופלת תחת דיני נזיקין והיא מתקיימת גם במידה ולא הייתה לגורם המטפל כוונה לפגוע במטופל. למעשה, רשלנות רפואית היא מתן טיפול רפואי ברמה שנופלת מהסטדרטים המקובלים לטיפול רפואי כזה בישראל ובעקבות אותו טיפול רפואי רשלני, נגרם למטופל נזק גופני. תביעה מעין זו מנוהלת על ידי עורך דין מומחה ברשלנות רפואית, אשר נדרש להוכיח שהטיפול הרפואי לקה ברשלנות, וגרם נזקים משמעותיים למטופל. על רשלנות רפואית בהרחבה, במאמר שלפניכם.
מהי רשלנות רפואית?
לרשלנות רפואית אין הגדרה משל עצמה בחוק הישראלי, והיא מקבלת את משמעותה מההגדרה הכללית של “עוולת הרשלנות” כפי שזו נקבעה בפקודת הנזיקין.
רשלנות רפואית מורכבת משלושה אלמנטים:
- התרשלות: בהקשר של רשלנות רפואית, התרשלות היא מתן טיפול רפואי שאיננו עומד בסטנדרטים המקצועיים של רפואה סבירה בישראל. התרשלות יכולה לקרות בכל שלב של הטיפול הרפואי: בבדיקה, במעקב רפואי, במתן טיפול תרופתי או ניתוחי או כל טיפול אחר, בהנחיות שניתנו לאחר הטיפול וכן הלאה.
- נזק: קיומו של נזק גופני, בין אם מדובר בנזק שמתבטא בנכות ובין אם חלילה במוות.
- קשר סיבתי: הסיבה לקרות הנזק הגופני, היא ההתרשלות. למעשה, אנו בודקים האם אלמלא ההתרשלות בטיפול הרפואי, האם הנזק הגופני היה נגרם? בנוסף אנו בודקים, האם המטפל (רופא, אחות או גורם רפואי אחר) היה צריך לדעת מראש ולצפות שטיפול רפואי רשלני כפי שנתן, עלול לגרום לנזקים גופניים כאלו?
שאלת הרשלנות, נבחנת בבית המשפט על סמך אופן התנהלותו של אותו גורם רפואי בשעת מעשה ולא על סמך מה שמכונה, חוכמה שלאחר מעשה. כך, לדוגמה, לא נוכל להכיר בקיומה של רשלנות רפואית במקרה בו ניתן היה לבחור במספר אפשרויות טיפול שכל אחת מהן סבירה בפני עצמה, אך בדיעבד מסתבר שהאפשרות שנבחרה גרמה לנזק והיה עדיף לבחור באפשרות הטיפול האחרת. למעשה, אנו בוחנים את פעולותיו ואת תפקודו של הגורם המטפל על פי הנתונים שעמדו לפניו בשעת הטיפול, ובהתייחס לאופן בו היה מצופה ממנו לפעול באותן הנסיבות.
סוגי רשלנות רפואית
רשלנות בטיפול רפואי יכולה להתקיים בכל אחד מהשלבים של אותו טיפול ספציפי: בשלבי אבחון הבעיה הרפואית, במעקב רפואי, בטיפול הרפואי שניתן או בהימנעות ממתן הטיפול הראוי, וגם לאחר הטיפול, בשלב ההתאוששות וההחלמה או במעקב אחר תוצאות הטיפול. קצרה היריעה מלפרט את כל סוגי הרשלנות הרפואית, אך ניתן כאן מספר דוגמאות רלוונטיות.
רשלנות באבחנה
בעת ביצוע אבחון, הרופא צריך לתעד בכתב את מלוא הפרטים הרלוונטיים: תלונות המטופל, ממצאי הבדיקה, מסקנות, חשדות במידה וקיימים, הפניות לבדיקות נוספות וכן הלאה. הרשומה הרפואית מאפשרת לנו לבחון אם הטיפול שהוחלט לתת, היה סביר ומתאים לנורמות המקובלות. במידה והתיעוד חסר או שהרופא לא תיעד מידע שנמסר לו ולא הביא מידע זה במכלול השיקולים לבחירת הטיפול הרפואי, יכול להיווצר מצב של אבחנה לוקה בחסר וטיפול לא מיטבי. הרופא צריך לתשאל את המטופל כראוי על מנת שהאבחון יהיה כולל ומקיף ובהתאם לזהירות הנדרשת. במידת הצורך, עליו להפנות את המטופל לייעוץ עם גורמי טיפול נוספים במצבים שבהם מהאבחון של המטופל עולה תמונה מורכבת ומספר דרכי טיפול שונים אפשריים, על מנת להחליט מה הטיפול המתאים ביותר.
רשלנות בשלב האבחנה יכולה להתבטא בכך שהרופא אינו מפנה את המטופל לבדיקות הכרחיות או לייעוץ אצל מומחה רלוונטי; בחוסר תשומת לב לתוצאות של בדיקות שהמטופל ביצע; בפרשנות לא נכונה ולא סבירה של תוצאות הבדיקות וכיוצא באלו.
הנזק שיכול להיגרם כתוצאה מרשלנות רפואית באבחון, הוא מתן טיפול רפואי שגוי שאין בו צורך, או הימנעות ממתן טיפול רפואי הכרחי. כך, המחלה ממנה סובל המטופל איננה מאובחנת כראוי ואיננה מטופלת כנדרש, והיא ממשיכה להתפתח ולהחמיר.
לדוגמה, במקרה שטופל במשרדנו, שולמו פיצויים בסך 650,000 ש”ח למטופל שסבל מנזקים ברגלו עקב רשלנות של רופא המשפחה באבחנה של פקקת ורידים עמוקה.
במקרה אחר, שולמו ללקוח פיצויים כספיים, קצבאות נכות מהביטוח הלאומי וגמלאות אובדן כושר עבודה, בסך כ-2,300,000 ש”ח עקב רשלנות רפואית באבחון מחלת כליות.
חשוב לציין שגם כאשר ניתנת אבחנה שגוייה או מאוחרת, לא תמיד הדבר יוגדר בתור רשלנות רפואית ויצדיק פניה לבית המשפט. לא כל טעות בשיקול הדעת המקצועי של הרופא היא בהכרח בגדר “רשלנות” ולכן כדאי לבחון כל מקרה לגופו בעזרת עורך דין רשלנות רפואית.
רשלנות במעקב רפואי
מצבים רפואיים שונים, מצריכים מעקב רפואי קבוע. לעתים זהו מעקב זמני ולעתים נדרש מעקב שגרתי ללא מגבלת זמן. לדוגמה, מעקב של אנדוקרינולוג אחר רמות סוכר של חולה סוכרת, מעקב של רופא עור אחרי נגעים ושומות בעור, מעקב של קרדיולוג בקשר למטופל חולה לב, או מעקב של כירורג אחר מטופל שעבר אצלו ניתוח – מעקב שיכול לאתר מבעוד מועד זיהומים, דימומים ומצבים מסוכנים אחרים לאחר הניתוח.
לצורך מאמר זה, בחרנו להתייחס למעקב שבמקרים רבים מתבצע בנסיבות משמחות, והוא מעקב הריון.
אישה בהריון מבקרת באופן תדיר אצל רופאים, לצורך מעקב אחר ההריון. המעקב נועד לוודא את שלומם ואת בריאותם התקינה הן של העובר והן של האישה. במסגרת מעקב אחר הריון, מתבצעות בדיקות סטנדרטיות רבות ומגוונות, עליהן נרחיב במאמר נפרד.
הרופא האחראי על מעקב ההיריון הוא רופא נשים – מומחה בגינקולוגיה ומיילדות. עליו להפנות את האישה לבדיקות הנדרשות בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת בישראל, להמליץ על בדיקות ועל פרוצדורות שונות בהתאם לנסיבות האישיות של ההורים ושל העובר, לעקוב אחר תוצאות הבדיקות, ולספק מענה רפואי לתלונות שעלולה להציג האישה במהלך ההיריון.
רשלנות רפואית במעקב הריון, עלולה לגרום לנזקים לעובר כגון מחסור בחמצן ואספקת דם, התפתחות של מומים ולעתים התפתחות של תסמונות גנטיות ואחרות שמצדיקות הפסקת היריון – פתרון שיש רואים בו עדיף על פני לידה של תינוק הסובל מנכויות קשות, או שסיכויי ההישרדות שלו לאחר הלידה, נמוכים. בנוסף, רשלנות רפואית במעקב הגינקולוגי עלולה לגרום נזקים לאישה ההרה, כגון רעלת הריון, סוכרת הריון ונזקים גופניים אחרים, אותם ניתן למנוע באמצעות טיפול רפואי יעיל.
רשלנות בטיפול
רשלנות רפואית יכולה להתקיים, כמובן, גם במתן הטיפול הרפואי עצמו, או באי-מתן טיפול רפואי.
טיפול רפואי רשלני יכול להתבטא, לדוגמה, במתן תרופות לא נכונות. כך לדוגמה, רופא עשוי לתת תרופות במינון נמוך מדי שאינו יעיל מול המחלה, או במינון גבוה מדי שעלול לגרום לנזקים משמעותיים. רופא אף עשוי לתת תרופה שהמטופל אלרגי אליה. כך, טיפלנו במקרה בו במסגרת טיפול שיניים, ילדה קיבלה חומר הרדמה שעורר תגובה אלרגית חריפה, מה שגרם למותה. במקרה אחר, גבר צעיר נפטר עקב קבלת אנטיביוטיקה שהוא אלרגי אליה.
טיפול רפואי רשלני יכול להתבטא בפרוצדורות רפואיות פשוטות יחסית, כמו במתן זריקה שפגעה בעצב.
כמו-כן יכולים להיגרם נזקים כתוצאה מטיפול שיניים רשלני.
פרוצדורה טיפולית אחרת בה רשלנות רפואית עשויה לגרום לנזקים למטופל, הנה ניתוח. הרשלנות עלולה להיגרם בשלבים שלפני הניתוח, במהלך הניתוח או לאחריו, בשלב ההתאוששות וההחלמה. רשלנות רפואית בניתוח יכולה להתבטא בהקשר להרדמה, בניתוח של אזור לא נכון בגוף, בפגיעה בכלי דם, בעצב או ברקמה חיונית אחרת עקב חוסר זהירות, בחוסר תשומת לב לדימום שנותר באזור הניתוח, בשימוש בכלים כירורגיים לא נכונים וכיוצא באלו.
עו”ד ערן שפילינגר מייצג בתביעות רשלנות רפואית מורכבות ורחבות היקף מאז 2010. אנו מזמינים אתכם לעיין במאמרים נוספים באתרנו, בהם נרחיב על מקרים שונים של רשלנות רפואית, על הפרוצדורה המשפטית הכרוכה בהגשת תביעת רשלנות רפואית, על מימוש זכויותיכם מאפיקים נוספים כגון המוסד לביטוח לאומי ותביעות לפוליסת אובדן כושר עבודה, ועל הפיצויים המשולמים למטופלים שנפגעו עקב רשלנות רפואית.
